News items from הבלוג של יוקס

משום מה חשבתי ששפונגל לא קיימים יותר, אבל שמחתי נורא לגלות שלא רק שהם קיימים, הם הופיעו פעמיים בהרכב של 11 אנשים ויש להם חומר חדש! מטורף לגמרי, ההרכב האלקטרוני האהוב עלי בדרך לעוד יצירה פסיכית. הנה דוגמית מההופעה שלהם במוסקבה, לפני כשבועיים, עם חומר חדש:

ראיתי ב-YNET איזה טוקבט של אדיוט שאומר לשמאלנים "רואים? עכשיו אתם שמחים?", או משהו כזה. תמיד יש כאלה, ומן הסתם שזה לא בדיוק אנשים עם שכל, אבל זה כן קצת גורם לי לחשוב. אני שמאלני - אני יודע, כי אני ליברל, תומך בזכויות אדם, שלום וכו' וכו'. מבחינה כלכלית, מאז שאני עצמאי, אני אולי פחות שמאלני והייתי מעדיף שהמדינה תתעסק לי פחות בהכנסות, אבל לא הייתי רוצה שיפריטו את מערכת הבריאות או החינוך.

 מבחינה בטחונית, הגבול בין שמאל וימין מתחיל להטשטש לי. כמעט כל המשפחה הקרובה שלי נמצאת באשקלון, ואני דואג להם כל הזמן. כשאני רואה את ההרס ומספר ההרוגים בעזה, לא אכפת לי. זה פשוט ככה. ילדים, נשים, תינוקות, זקנים, כלום. המחשבה הלא נעימה הזו, שהם בחרו את החמאס, שהם הריעו לו והם מרשים את הירי הזה, המחשבה הזו נמצאת בראש ומביאה איתה שנאה. תהייה, שאולי באמת הגיע הזמן שימחקו את רצועת עזה. זה משהו שהרבה פעמים שמעתי מאנשים ימנים, ותמיד הרגשתי שהם טיפשים, אבל כשזו המשפחה שלך שמופגזת, כשמול הבית של ההורים שלך נופל טיל ואתה שומע איך אמא שלך דואגת לאח שלך שיצא, מה תרגיש? אמפתיה למשפחה המקבילה בעזה או רפיח שהבית שלהם הופצץ ע"י חיל האוויר או רצון עז למחוק גם לשכנים שלהם את הבית?

אבל אני כן מרגיש אמפתיה. הרי אין להם סיכוי לחיים נורמליים. הם נשלטים ע"י כנופיות של ערסים שנתמכים ע"י איראן ושאר המשטרים שונאי יושביהם האלה. כי למרות שזה מפחיד אצלנו, אצלם זה בלתי-אפשרי, ואני שמח שזה ככה. עם כמה שאני אופטימיסט ושמאלני, אני לא חושב שיש פיתרון למצב הזה ואני לא חושב שיהיה פה שלום אי-פעם. אז אם לא שלום, שיהיה פחד. שהם ידעו שעל כל נפגע אצלנו יש מאה אצלם. אם העולם המערבי הדמוקרטי לא יתחיל להבין מה הולך פה, שיזדיינו. מצד אחד יש ארגון טרור (כמעט כתבתי "אוכלוסייה", אבל אתן להם את הספק) שמנסה בכל הכוח לפגוע באזרחים ישראלים אבל בוכה לתקשורת על כל אזרח שלהם שנפגע. מצד שני, מדינה שמאוד מנסה שלא לפגוע באזרחים וחפים מפשע.

מעניין מה יקרה עוד שבועיים-שלושה, כשיגמרו להם הטילים. הודנה? אולי הם יעשו נסראללה, יודיעו שהם ניצחו ויסתגרו בבונקרים? אצלנו החיים יחזרו למסלולם, אני מכיר את זה מאשקלון, אבל אצלם? לא בטוח שיהיה מסלול שהחיים יכולים לחזור אליו.

אני דוד! במזל טוב, לאחותי ובעלה נולדה בת יפהפיה ומושלמת בשם טליה (במלרע), במשקל 3.2 ק"ג. הלידה עברה יפה מאוד וללא תקלות וכולם בריאים ושמחים. הסבים המאושרים והדודים האחרים שמחים לברוח קצת מהדרום המופגז (אשקלון ועוטף עזה) ולבקר את הפלא הקטן.

עוד תמונות של האחיינית, מן הסתם, יבואו בהמשך. :)

שנדע רק שמחות!