News items from שזיף

אז, לא כתבתי כבר יומיים ואני ממש לא יודע מה לכתוב.
זה לא שאני לא אוהב, זה לא שאני לא רוצה… הכתיבה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.
כבר למעלה משלוש שנים ששזיף קיים ולכתוב ערב ערב זה דבר שבשגרה..
אז אחרי למעלה מאלף פוסטים הריי שכבר אין על הרבה מה לכתוב ולכן אני תמיד צריך את השורות הכל כך ריקניות האלה על מנת  להפתח… כי אני יודע שאחרי שאשתף אתכם בשורות הכל כך חסרות תכלית האלה אולי אצא ממני איזה מסר כל שהוא ואולי אוכל לכתוב מאמר כל שהוא.

אני אוהב את האתר הזה, אני חושב שאין דבר שמסמל אותי יותר מאשר הבלוג הזה. כי כשנכנסים לכאן נכנסים לפינה שלי, למקום היחידי בכל הרשת העצומה הזאת ששיך לי. מקום שמאפיין אותי… מקום שהוא הבמה למחשבות שלי, לדעות שלי, להחלטות שלי … והכי הכי, למי שאני.
החלום שלי הוא לפתח את הפינה הזאת , לעשות איתה משהו ולהגדיל את מספר הקוראים שלי.
עבורי זאת עבודה לא קלה, אינני יודע הכיצד אוכל לשווק בלוג, הריי שבשיווק בלוג אתה מנסה למכור "דמות מסויימת" או איזה שהוא פינה ששייכת למישהו אחר… אבל אתה רוצה שאנשים יקשרו אליה ויקחו חלק פעיל בדיונים אשר מתנהלים בפינה שכזאת.

לא מזמן שוחחתי עם סיגלית שלי, נכנסתי איתה לבלוג ודפדפתי בדפי העבר. חיוכים ותחושות עלו בי. אני נכנס לאחד הפוסטים הראשונים ופורצת ממני שמחה של ממש.
ואז בשיא הטבעיות אני מספר לה שעד לפני שמונה חודשים שזיף לא היה לבדו - הבחנתי בפניה שהביעו סימן שאלה מובהק. הריי ששזיף שמו של הבלוג ואיך עוד אדם יוכל לכתוב בו?
ואז הראתי לה בארכיון את מאמריה של תות … ואיתם צצו לי בראש שלל אירועים ותקופות שכבר הספקתי לשכוח , ושוב תחושת תמימות נעורית טיפוסית, תחושה שנעלמה (ולא שאני מצטער על היעלמותה).
ואחרי הכל, אחרי שהראתי לה את ההיסטוריה של האתר הרגשתי גאה מתמיד. ברק מנצנץ שכזה הופיע בעיניי ומין תחושת גאווה על מפעל של ממש ליוותה אותי בהמשך הערב.
ואז, התחזקה בי התחושה ששזיף זה אני ושבסופו של דבר, עם כמה שאני מנסה לשדר מסר של בלוג מקצועי, הריי שכל ההחלטות וכל המאמרים מגיעים מבן אדם אחד, ובגלל זה , בכל מאמר יש פן אישי… מכל מאמר אני (בתור הכותב) יכול להזכר ברעיונות ותחושות שליוו אותי.
ואז כמו בצורה אוטומטית לחלוטין אני מבין שבסופו של דבר עם כמה שאנסה להיות מקצועי הריי ששזיף (עם כמה שזה בסך הכל אתר) הוא בן אדם.
והבן אדם הזה הוא אני.

לפני מספר דקות יצא לדרך שלב ב' של הפעולה ברצועת עזה.
כוחות קרקעיים גדולים נכנסים גם בדקות אלה לצפון הרצועה.
אנחנו יודעים איך אנחנו נכנסים, כואב לי שאנחנו לא יודעים איך נצא.
אני מאחל לכל הכוחות הלוחמות בהצלחה בפעילות הקרקעית. מי יתן ונכנס בשלום ונצא בשלום בלי פגע.

ומכאן הריי שהמקסימום שנוכל לעשות הוא להתפלל למען המשך הצלחת המבצע.
שבוע טוב לכולם!

אחרי שבוע של מלחמה מתמשכת ברצועת עזה.
שבוע שבו נורו מספר רב של טילים לעבר העורף הישראלי.
שבוע שבו האוייב מספר כמות בלתי נתפסת של גופות..
שבוע שבו כולנו הרגשנו מה זה להיות ישראלים, לדעת לתת ולקבל , להתגייס כשאפשר וצריך והכי הכי חשוב - לדעת מה היא אהבת הארץ.
שיר השבת להפעם:
מחר אני בבית - אתניקס.

כבר עברו מאה שנה כל שעה קשה עלי
את ודאי לא ישנה לא עצמתי את עיני
זה סופו של המסע
רק אותך ארצה לראות
אז אלייך אני בא בעיניים לטושות
כי ראיתי איך טינה אותי לוקחת
למקום שבני אדם איבדו הכל

חכי לי שאחזור מחר אני בבית
נמאס לי לתקן עולם בארץ יריבה
חכי לי שאחזור טוב להיות בבית
כולם היו אחים בדם
יפה הדרך חזרה

לא רוצה להיות גיבור לך רציתי לספר
איך בלילה השחור מישהו שומר
הוא מסתתר בין עננים אבל משאיר לנו תקווה
לימים יותר יפים ימים של אהבה
לא רוצה יותר את הכאב שבעיניים
הכאב הזה יובס באהבה

חכי לי שאחזור מחר אני בבית
נמאס לי לתקן עולם בארץ יריבה
חכי לי שאחזור טוב להיות בבית
כולם היו אחים בדם
יפה הדרך חזרה

קליפ:
[There is a video that cannot be displayed in this feed. Visit the blog entry to see the video.]

באחד מהפוסטים הקודמים כתבתי על כך שאני מחפש עבודה חדשה. noobster
הגיב לי וכתב:

שמע… בגללך סוף סוף גם הוצאתי רישיון לאופנוי… טוב A2 זה טוסטוס יותר אבל שבוע אחרי זה… עבודה בדומינוס… ויש שם כסף.. שמע לי… כיף לנסוע על אופנוע בלי לשלם דלק..

הקשבתי לעצת ידידי ומיד לאחר שכתב זאת ביררתי עם מספר פיצריות בעירי.
לשמחתי כבר באותו היום קבעתי לריאיון עבודה וברביעי בערב כבר הייתה המשמרת הראשונה שלי.
נהנתי כל כך מהרכיבה ומעצם זה שכעת אוכל להשתפשף קצת יותר בכבישים, להרוויח גם כסף ולהינות…

ועכשיו , יומיים אחרי אני כותב לכם את השורות האלה מלא בחיוך ושמחה.
את האמת שמאז רביעי בערב לא יצא לי ממש להיות בבית, רק לפני כמה שעות חזרתי מלילה אצל סיגלית.
היה מדהים (לא אפרט יותר …)

אגב,
שימו לב שהתאריכים של האתר לא מכוונים , כעת אני עומל רבות על מנת לטפל ולשנות את תאריכי האתר לתאריכים עבריים.

כמה תמונות , אשמח לתגובות.

בתום היום השני למבצע "עופרת יצוקה" יצאתי לסקור את עניין ההסברה הרשתית הישראלית, את הדעות של כולנו ואת העבודה הפסיכולוגית הרבה שעושות מצלמות האוייב.

ספק אם פיתחתי הרגל מסויים שהוא לבדוק את אתרי החדשות באופן שנראה ככמעט אוטומטי בתדירות של פעם ברבע שעה. מחמת הרצון העז שגורם לי לרצות "לא לפספס" כלום אני מוצא את עצמי בודק מספר לא מבוטל של פעמים את אתרי החדשות השונים: האתרים אותם אני בודק הינם רבים ומגוונים חלקם מהימניים יותר וחלקם נתונים למחלוקת. אך בכולם ניתן להסכים שנעשת עבודת הסברה רבה (בין אם היא לטובת ישראל ובין אם לא).
בכל האתרים, בכל הכתבות הבחנתי בדבר שמשך מאוד את תשומת ליבי ובעניי הוא מהווה כפרצה במסע ההסברה הישראלי; הדבר עליו אני מדבר הינו "באג המולטימדיה", מכיוון שפורטלי החדשות רוצים להמחיש את הדברים לקהל הקוראים הם משלבים תמונות וסרטוני וידאו רבים.
אני חושב שלעיתים צריך לסנן את התמונות ולחשוב פעמיים לפני שמפרסמים אמצעי מולטימדיה כזה או אחר זאת מכיוון שכאשר גולש קורא מאמר אשר תוכנו של המאמר עושה עבודת הסברה מצויינת, ברגע שתלווה עם זה תמונה של גופה או פצוע מהרצועה , אז במצב כזה כל עבודת ההסברה נהרסה.
ואז הריי שמבחינת תוכן יש לנו עבודת הסברה מעולה , אבל מבחינת מולטימדיה? אילו רק חסכנו כמה תמונות קשות אני מאמין שעבודת ההסברה הייתה טובה הרבה יותר.

פלאשתינאים ברצועה יודעים איך לפנות ללב הקהל בבית והם עושים זאת על ידי הרגש. סרטון בו מוצגת אמא ערביה אשר בוכה על הבן אינו מחזה קל לצפיה לכל הורה, אמצעי התקשורת הערבים עושים כל שביכולתם על מנת לשווק לעולם סרטוני וידאו ותמונות שכאלה. הם חושבים שהמבצע הנוכחי תלוי הרבה בדעת הקהל העולמי וכאשר דעת הקהל העולמי נגדנו אזיי שמבחינתם פעולה צבאית כמו זו שהם עדים לה בימים אלה היא רק דבר של יומיומיים.
ואילו מנגד, יצא לי היום להאזין לדברי השר אבי דיכטר, לדברי השר אהוד ברק ולדברי השרה ציפי ליבני. ניכרה עליי התחושה ששלושת האישיים הללו מעדיפים שלעשות הסברה "קרה" ולפנות לרציונל של דעת הקהל. הנאומים אשר הוכנו היו נאומים קרים אשר פונים בצורה ישירה אל מוחם של האנשים. התקשורת בישראל והתקשורת העולמית נמנעות מלהציג את מצוקתם של תושבי עוטף עזה וכך מציגות לעולם צד אחד של המטבע.

על מנת לעשות הסברה טובה על ישראל לשווק לעולם גם דברים שמעבר לשכל הישר. תמונות רבות העולם עיוור מלראות ועל מערכת ההסברה הישראלית לשווק תמונות אלה לכלל הציבור העולמי. הסברה טובה ניכנת בפניה לשכל אך במקביל, בעונה אחת, פניה אל לב הקהל העולמי.
עלינו להציג לעולם את פניהם של ילדי שדרות המבועתים למשמע קול אזעקת "צבע אדום", עלינו לגרום לכל אמא ברחבי הגלובוס להבין שלגדל ילדים בעיר כמו נתיבות זאת משימה כמעט ובלתי אפשרית וכי לתושבי נתיבות מגיע לחיות בצורה נאותה (דבר שהם שחכו ממנו בשמונה השנים האחרונות).

הסברה זאת עבודה לא קלה מה שגם זה לא תלוי בגוף או באדם אחד.
בזמנים שכאלה אני חושב שעל הקהילה הישראלית להירתם למען הסברה נכונה וטובה. כי לא רע רק בעזה, הרבה לפני שבעזה היה רע בשדרות ספגו טילים.
אני פונה לקהל קוראי שמתקשים בהסברה, אתם מוזמנים להפנות חברים נוספים לבלוג על מנת שיוכלו לקרוא ולהיות מושפעים ממילים ציוניות ומחשיבה לאומית.

מי יתן והצבע האדום יחזור להיות עוד צבע...
תגובות

אילוסטרציה

אתמול בשעה טובה ומוצלחת יצאה ממשלת ישראל לפעולה בעזה. הרבה לספר על הפעולה אין לי, זאת מכיוון שאני מאמין שרובכם כבר קראתם עליה בערוצי התקשורת השונים.
אני שמח לדעת שהממשלה בחרה שלהקשיב לזעקת עם שלם שקורא "לא עוד!". תושבי הדרום חיים בפחד מזה שמונה שנים.
אם היה מצב דומה במדינה אחרת הריי שהבעיה ממזמן הייתה נפתרת. אך אצליינו במדינה יפות הנפש, הרצות העז של הממשלה להפגין יתר אנושיות גבה מאיתנו מחיר חיי אדם ופגע ביכולת ההרתעה של מדינתינו.
כאשר אתה במדינה קטנה בלב מדינות עויינות יכולת ההרתעה תופסת מקום חשוב מאוד בחיי סדר היום הבטחוני ואילו שבמדינתינו כבר ממזמן אנחנו לא מחשבים דברים על פי יכולת ההרתעה שלנו - אולי זאת אחת הסיבות שישובי עוטף עזה סופגים פצצות מרגמה למעלה משמונה שנים?

עלינו להמשיך ולהכות בממשל חמאס, לגרום להם לרצות את הרגיע ולהכתיב להם את סדר היום הציבורי.
וכמובן תנאי להפסקת הפעילות הינו החזרת החייל החטוף גלעד שליט והפסקת אש משני צידי המטבע.

שיהיה לנו בהצלחה בלחימה ברצועה

מצאתי עיצוב חדש … ששווה את ליבי.
עמלתי קרוב לשעתיים , למדתי איך לטשטש דברים ולהפוך תמונה לשחור לבן (בגימפ).
עכשיו , יש למעלה בצד תמונה שלי …

אתם מוזמנים להגיב על העיצוב …

טוב נו, כבר כתבתי על זה פעם…
אבל היום אחרי שאני כמעט כמעט לא עובד בכלל אני פונה שוב בתקווה שאולי דרך הבלוג אמצא את הג'וב הבא.
אז כפי שכבר הזכרתי למעלה בכותרת אני מחפש עבודה.
את קורות החיים שלי (בקצרה) אפרסם בפוסט הזה ואפרט לכם כאן במה אני טוב ובמה אני יכול לעבוד.

אז ככה
בימים אלה אני מסיים 12 שנות לימוד אשר בסופם אקבל את תעודת הבגרות שלי (תעודה מלאה, לגבי מספר יחידות - אני לא כל כך יודע בסביבות השלושים יחידות).
בנוסף לתעודת הבגרות אקבל את תעודת הבגרות הטכנולוגית שלי (במגמת הנדסת מכונות התמכות תעופה).
משנה הבאה אתחיל ללמוד במכללה ואוציא תואר הנדסאי.

אבל עד שאקבל את התואר ואתגייס לשירות סדיר אני מחפש עבודה בתחומים הבאים:
מחשבים - לוגיקה.
מחשבים - לימוד
מחשבים- ניהול אתרים ומערכות תוכן.
מחשבים- ניהול פרוייקטים.

מכונות- כל דבר… אני פשוט טוב במכונות

בכל אופן , באמת בכל דבר שאני טוב בו וצריכים אותי.
אז אם אתם מכירים מישהו שמחפש עובד \ אם אתם בעצמיכם מחפשים אחד כזה.
דברו איתי:
Dolev@shezif.co.il