נוסטלגיה
שואות שלי
את המאמר המקורי ניתן לקרוא בבלוג -
ילדותי האוקראינית עברה עליי בסמוך לפסי הרכבת. שם שיחקנו, למרות הרעש והריח. הרכבות שעברו עליהם – רכבות בינלאומיות לורשה, פראג, וינה, בלגראד – היו ספוגות ריחות שנקשרו אסוציאטיבית לנסיעה, גם אם היה זה ריח של נוסעים שלא התקלחו שבוע, או של בית-שימוש, אשר בתחתית אסלתו חור, שנפתח היישר אל המסילה כאשר יורדים המים.
המשך המאמר ->
כך לא גויסתי לשורות ה-ק.ג.ב.
את המאמר המקורי ניתן לקרוא בבלוג -
אפשר להפריע לך? - הוא הציץ בדלת ושאל תוך כדי דפיקה על דלת משרדי. קודם פתח אותה, ורק אז נזכר לדפוק ולשאול. למרות זאת, חשבתי שהוא עושה רושם של בחור חביב. בערך בגילי, בהיר, עיני תכלת, אבל משהו אפרפר ומשונה היה בו. הוא נעם לעין, אך בו זמנית יצר רושם של עכברוש קטן בחליפת טוויד [...]
